第一章 路遇少年

明溪山是地屬仙界,明恆神尊的居所。

明恆神尊原名程寧,這是明恆成爲神尊的第五百年,也是他第一次下界遊歷。

所謂遊歷,不是神尊本體去到人間,而是幻化成一個一模一樣的實體。

本體則留於棲息之地。人間遊歷時,自身發力,一半留於實體一半留於本體。

程寧常年在明溪山的冬閣閉關修煉,自然而然也將去人間遊歷的本體至於冬閣之中。

幻化的實體一路南下......

世人皆貪念人間好,大底只是沒有體驗過人間的疾苦。

程寧第一個來到的地方是文呈國和永寧國的交接地帶,文呈國地勢廣博,但是土地皆是沙漠居多,根本無法種植糧食。而永寧國就是風調雨順的,兩國之間明顯的分界。程寧來到文呈國和永寧國交界地帶,找了一個路邊的茶館,在此地小憩。

“唉,客官,請問您需要點什麼?”店家眼睛倒是尖得很,看着程寧這一身不簡單的行頭就知道有生意到了。

程寧這一身雖不至於華貴,但是出自於仙界的人,氣度都不會有絲毫差池。程寧一襲白衣,長髮高高豎起,束髮所用的是紅色的髮帶,一根銀色的狀似羽毛的髮簪,叉於高高豎起的的髮飾之中,手持一把銀白色的長劍。

程寧找了一個靠窗的位置,將手裡的劍放在茶桌上,側過身對老闆說道

“來一壺上好的綠茶”

店鋪老闆笑盈盈道

“還需要來點什麼嗎?本店什麼都有,上好的糕點,綠豆糕,紅豆糕,黃豆糕.......”

程寧看着面前這喋喋不休的店老闆,從來沒有人這樣不停的在他面前喋喋不休,頓時覺得無奈。

“那就來份綠豆糕吧,別的就不用了!!!”

老闆看推銷無門,但還是不減臉上的笑意。

“好嘞,客官您稍等”

一壺綠茶和一碟的綠豆糕很快被送上了茶桌,程寧給自己到了一杯綠茶,一手持着茶杯,另一隻手放在桌面上,食指有一下沒一下的敲着桌面,眼神眼看向窗外。

門口傳來一陣吵雜的聲音,程寧素來不喜吵鬧的場景,這突如其來的鬧聲明顯的讓他感到不適。

“你個小兔崽子,又來偷東西了”

“你們這些人,從來都是偷東西.......”

“你們文呈國就是窮,世世代代都窮.......淨出些小偷”

“.........”

門口一陣又一陣的罵聲和鬧聲,程寧拿起桌上的劍起身走到門口,看到十四五歲的男孩被衆人打得蜷縮在地上。程明宇走上前,將男孩護在身後,一把長劍拿在身側,一襲白衣的謙謙君子不禁讓人不寒而慄。

“這男孩偷東西的錢算我這,放過他。”

老闆聽到有人賠錢,心裡爽快了不少,一臉真心的勸阻

“這位公子,你是不知道啊,他們這些人好吃懶做就知道偷東西啊,你可別上了他得當啊。”

“多謝店家提醒。”程寧回了句客套話。

“哎,既然我的損失解決了,那就隨你的便咯”店家說完這句話就轉頭去忙。

程寧只是淡淡地看了一眼,就帶着男孩進到屋內。

第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年
第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年第一章 路遇少年